Contact Lines
Artist’s Wall: Contact Lines | Doron Oved
Curator: Karni Barzilay
For Doron Oved, landscape and nature, the earth beneath our feet, are a poetic realm of discovery, lingering, and observation. Wandering through this space, she shifts between two poles: a deep sense of belonging to the place and a subtle distancing that allows her to take a fresh look at her immediate surroundings through the camera lens.
In Contact Lines, the artist combines photographs from different projects from recent years in a new syntax that traces a web of associations between nature and culture and between humans and their environment. On the wall facing the entrance to the Museum stretches a wallpaper of a cactus she photographed on Kibbutz Ramot Menashe, looming like a proud monument. Next to it hangs a detail from Ilana Goor’s sculpture, Woman in the Wind, which looks like a close-up of a mossy tree root. On the other side of the wall, another wallpaper unfolds dense undergrowth from a wooded area in Kibbutz Hanita, where Oved grew up, which here becomes a secret and fantastic hiding place. It is paired with the documentation of objects and broken fragments she found in the area – remnants of an abandoned past.
Through the artist’s deceptive gaze, the images are imbued with the question of natural vs. artificial. The towering plant takes on a sculptural presence, while Goor’s sculpture resembles a living organism. The discarded objects are elevated to the status of archaeological, pseudo-scientific artifacts, serving as clues in a fictional story about place and time.
The juxtaposition of the photographs – large works next to small prints, almost but not actually touching – creates a lyrical and delicate arrangement, zooming-in and zooming-out on a fictional environment. Each side seems to compete for the viewer’s attention, as the gaze moves back and forth between the open natural landscape to enigmatic images that exude intimacy; traveling between the wild, the domesticated, and the staged, which are inextricably intertwined and enmeshed with one another.
קיר אמנית: קווי מגע | דורון עובד
אוצרת: קרני ברזילי
עבור דורון עובד, הנוף והטבע, הקרקע תחת רגלינו, הם מרחב פואטי של גילוי, השתהות והתבוננות. בשיטוטיה במרחב זה היא נעה בין שני קטבים: שייכות עמוקה למקום, לצד ריחוק עדין שמאפשר חקירה מחודשת של הסביבה המיידית מבעד לעדשת המצלמה.
בתערוכה קווי מגע היא שוזרת יחד צילומים מפרויקטים שונים מן השנים האחרונות, בתחביר חדש שמתווה מארג קשרים בין טבע לתרבות ובין אדם לסביבה. בקיר הכניסה למוזיאון מתנוססת מדבקת קיר של צילום קקטוס מקיבוץ רמות מנשה, המתנשא אל על כמונומנט גאה. לצידו מוצג פרט מפסלה של אילנה גור, אישה נגד הרוח, הנראה כתקריב של שורש עץ טחוב. בצידו השני של הקיר נפרשת מדבקת קיר נוספת ובה סבך צמחייה מאזור מיוער בקיבוץ חניתה, שבו גדלה עובד, ההופך למרחב נסתר ופנטסטי ולצידו תיעוד חפצים ושברים שמצאה באזור, שאריות של עבר זנוח.
דרך מבטה המתעתע של האמנית נטענים הדימויים בשאלת הטבעי אל מול המלאכותי. הצמח הזקוף מקבל נוכחות פיסולית בעוד שפסלה של גור מדמה אורגניזם חי. החפצים הנטושים זוכים במעמד של ממצאים ארכיאולוגיים, פסאודו־מדעיים, והופכים לרמזים בסיפור בדוי על מקום וזמן.
הצבת התצלומים זה לצד זה – עבודות גדולות ממדים לצד עבודות קטנות, נוגעות־לא נוגעות – יוצרת חיבור לירי ועדין, מעין זום־אין וזום־אאוט על סביבה מדומיינת. נדמה שכל צד מתחרה על תשומת לבו של הצופה, כאשר המבט נע הלוך ושוב בין הנוף הטבעי הפתוח לדימויים חידתיים בעלי איכויות אינטימיות; מטייל בין הפראי למבוית ולמבוים, הכרוכים ותלויים זה בזה בקשר בלתי נפרד.